היום אני מציג לפניכם החלטה עקרונית חשובה של כבוד השופט יוסף יוספי בנושא הקבוע שלנו, השופט יוסף יוספי מקבל את בקשת המבקש בנושא פיטוריו הלא חוקיים לטענתו. האמת היא שהסיבה העקרית שאני מציג את ההחלטה של כבוד השופט יוסף יוספי היא שאני נהנה לחזור על השם יוסף יוספי, וכל עוד ימשיך יוסף יוספי לספק לי סיבות לכתוב עליו אהיה אסיר תודה. אז דשנו בעניין די והותר, תהנו מהחלטתו של כבוד השופט יוסף יוספי. ביום 11.5.08 פרסמה המועצה המקומית לקיה מכרז לתפקיד מהנדס המועצה. במסגרת המכרז נכתב כי מדובר ב – 100% משרה, כי אחוזי השכר ייקבעו על ידי משרד הפנים והרשות, וכי העסקת המהנדס תהיה ע"פ שכר הבכירים. ביום 15.6.08 - וועדת הבחינה בחרה במבקש לתפקיד, תוך שהיא מציינת כי מדובר בבחירה לתקופת נסיון, ללא ציון אורכה המפורש של תקופת הנסיון ואת הסיבה לכך. ביום 12.8.08 פוטר המבקש לאלתר, באמצעות מכתב פיטורים קצר ולאקוני, עליו חתום מזכיר המועצה. המבקש עתר לביה"ד, ושם הושגה הסכמה כי הוא יושב לעבודתו באופן מיידי. ביום 24.9.08 הגיש המבקש בקשה שעניינה בזיון בית המשפט.
עסקינן במשרת מהנדס המועצה, אשר נחשב על פי הדין "עובד בכיר". עובד כזה נבחר לתפקידו ע"י וועדת בחינה מקצועית, הקובעת כי הוא המועמד הנבחר. לאחר מכן, מתכנסת מליאת המועצה, בכדי לאשר את תנאי השכר ואת הסעיף התקציבי. למליאת המועצה אין סמכות מקבילה לזו של וועדת הבחינה, והיא לא אמורה לבחון מחדש אם העובד הנבחר הוא המתאים לתפקיד. את זאת עשתה וועדת הבחינה, שהיא הוועדה המקצועית. למליאת המועצה יש מתחם צר ביותר של שיקול דעת לשנות את החלטת וועדת הבחינה, וזאת במקרים קיצוניים בלבד, אם הוועדה חרגה מסמכות, או פגעה חמורות בכללי הצדק הטבעי. במקרה דנן התכנסה ביום 15.6.08 וועדת בחינה מקצועית. הוועדה שמעה את המבקש, שאלה אותו שאלות וקיבלה תשובות. לכל הצדדים היה ברור אופן המינוי בהתאם להוראות הדין. ביום 24.3.09 שוב כונסה מליאת המועצה, והמבקש ובא כוחו מסרו שם את דברם. בהתאם לדין, היה על המליאה לדון באישור שכרו של המבקש ובמקור התקציבי. היה למליאה מתחם צר של שיקול דעת להחליט בניגוד לבחירה שעשתה וועדת הבחינה. במקרה שכזה, היה על המליאה לפרט מדוע מתקיימים במקרה דנן התנאים החריגים להחלטה שכזו. והנה, בניגוד לדין, החליטה מליאת המועצה להפסיק את העסקתו של המבקש. הדבר נעשה בלא כל התייחסות להחלטתה של וועדת הבחינה. המשיבים פעלו בניגוד לדין, ולא קיימו את חובתם לפעול בהתאם להחלטת וועדת הבחינה. הדבר נעשה במודע ובחוסר תום לב. הפרת החובה מצד המשיבים לפעול בהתאם להחלטת וועדת הבחינה מקבלת משנה תוקף לאור הנימוקים להפסקת העסקתו של המבקש. המשיבים התערבו למעשה בהחלטת וועדת הבחינה; ובניגוד להחלטתה לפיה המבקש מתאים לתפקיד, החליטו המשיבים כי המבקש אינו מתאים לתפקיד, וכי אין לו את הנסיון והכישורים הנדרשים. זהו המקרה המתאים למתן סעד האכיפה במסגרת בקשה לסעד זמני; לאור חומרת הפגמים שנפלו בהליך הפיטורים, ולאור העובדה כי המשיבים פעלו במודע בניגוד לדין , בכדי להדיח את המבקש מתפקידו. לאור כל האמור לעיל, נקבע כי פיטורי המבקש בטלים, וכי המבקש ימשיך בתפקידו, על כל זכויותיו וכל סמכויותיו כעובד בכיר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה