אתמול מצאתי חמישה שקלים על המדרכה, עוד לפני שהספקתי להתכופף ולהרים את המטבע קפצו עלי פקחי מס הכנסה וגבו ממנימס מופלג, מהון של חמישה שקלים נותרו רק שלושה ונאלצתי להסתפק בארטיק קרח. פסק הדין לפנינו פותח צוהר של תקווה למוצאי השקלים באשר הם. תתקשרו מהר לדוד העשיר מאמריקה, זה הזמן לקבל מתנות. השאלה המתעוררת בערעור זה היא, האם "תמיכת קרובים", במקרה זה אחות וגיס, בסכומים צנועים מהווה "הכנסה" כמשמעות מונח זה בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א - 1980 השוללת את הזכאות לגימלה על פי החוק באופן חלקי או מלא. בית הדין האזורי בבאר שבע השיב על כך בחיוב, ומכאן הערעור שבפנינו.
יש לקבל את ערעור המערער. התכלית החקיקתית של חוק הבטחת הכנסה היא להעניק את הגמלה למי שאין לו הכנסה והוא אינו יכול להפיק הכנסה מטעמים שאינם תלויים בו. אין מחלוקת, שתמיכת קרובים, אינה בגדר "הכנסה" כמשמעותה בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה. מבין החלופות האחרות של הגדרת המונח "הכנסה" בסעיף 9(א) לחוק הבטחת הכנסה, החלופה היחידה הרלבנטית היא זו הקבועה בסעיף 9(א)(4) לחוק שעניינה: "סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם אין מופקת ממנו הכנסה". על פי סעיף זה, אכן סכום כסף יכול להיחשב "נכס" היכול להפיק הכנסה כל עוד אין המדובר בסכום "שאינו מובא בחשבון" כקבוע באחד החריגים לסעיף 9(ג) לחוק. במקרה הנוכחי, הסכום שאינו מובא בחשבון הוא סכום שאינו עולה על הסכום הממוצע במשק כפול 6. אין מחלוקת, שבחודשים הרלבנטיים לערעור זה לא עלה הסכום שניתן במתנה למערער על ידי קרוביו על פי 6 מהשכר הממוצע במשק. אשר על כן ובנסיבות אלה, לא יחול סעיף 9(א)(4) לחוק שעניינו סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, מפני שבשל החריג הנ"ל להגדרת נכס, אין הכספים שהוענקו למערער על ידי קרוביו בבחינת "נכס" בשל גובהם, ולכן לא תחול לגביהם ההגדרה של הכנסה "מנכס". אכן, אילו עלה סכום הכספים במקרה דנא על פי שש מהשכר הממוצע במשק, היה מקום לבחון, מהי ההכנסה בפועל המופקת מאותם כספים. תכליתו של חוק הבטחת הכנסה היא להעניק גמלה לסיפוק צרכים חיוניים מינימליים למי שאין לו הכנסה, ואינו יכול להפיק הכנסה מטעמים שאינם תלויים בו. לצורך מימוש תכלית זו, קובע החוק מפורשות כי לא כל הכנסה המתקבלת אצל המבוטח היא הכנסה לצורך החוק. רק "הכנסה" המפורטת בסעיף 9 לחוק היא "הכנסה" לצורך חוק הבטחת הכנסה ויש להביאה בחשבון בחישוב גמלתו של המבוטח. במקרה הנוכחי, סכומי הכסף שהתקבלו מקרובי משפחתו של המערער אינם בגדר "הכנסה". הגמלה המשתלמת לזכאי היא בהחלט בסכום נמוך, והיא אכן מינימלית. בנסיבות אלה, אין לתמוה על בני משפחה המתנדבים לסייע למערער מדי פעם בהתאם לאפשרויותיהם להגדיל במשהו את ההכנסה לה הוא זכאי מכח החוק ולשפר על ידי כך במעט את מצבו, בו הוא נזקק לכלכל את ביתו. הדרישה לנגוס בגמלה בשל סיוע צנוע וולנטרי לא קבוע של קרובים אין לה הגיון כלכלי או חברתי. היא מתעלמת מגובהה של הגמלה לעומת הצרכים האלמנטרים החיוניים של משפחה, שספק אם הם יכולים לבוא על סיפוקם בסכום הגמלה. השקפת המוסד מתעלמת, לכאורה, מגישה זו וממוסד העזרה ההדדית בחברה הישראלית שיש לו יסודות עמוקים במורשת ישראל הבא לידי ביטוי, בין השאר, בגמ"חים למיניהם. עזרה כספית וולנטרית לא קבועה ובלתי מחייבת של בני משפחה שהיא, למעשה, בגדר מתנה, ולא ראוי שתשחרר את המדינה מלשלם את סכום "הרצפה" שהיא משלמת באמצעות הגמלה. אין בנמצא מקור הכנסה בחוק הבטחת הכנסה ש"העזרה המשפחתית" דנא יכולה להיכלל בו. הערעור מתקבל. המערער יהיה זכאי למלוא הגמלה בגין החודשים בהם נשללה ממנו באופן מלא או חלקי בשל סכומי הכסף שהופקדו בחשבון הבנק שלו על ידי קרובי משפחתו.
יש לקבל את ערעור המערער. התכלית החקיקתית של חוק הבטחת הכנסה היא להעניק את הגמלה למי שאין לו הכנסה והוא אינו יכול להפיק הכנסה מטעמים שאינם תלויים בו. אין מחלוקת, שתמיכת קרובים, אינה בגדר "הכנסה" כמשמעותה בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה. מבין החלופות האחרות של הגדרת המונח "הכנסה" בסעיף 9(א) לחוק הבטחת הכנסה, החלופה היחידה הרלבנטית היא זו הקבועה בסעיף 9(א)(4) לחוק שעניינה: "סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם אין מופקת ממנו הכנסה". על פי סעיף זה, אכן סכום כסף יכול להיחשב "נכס" היכול להפיק הכנסה כל עוד אין המדובר בסכום "שאינו מובא בחשבון" כקבוע באחד החריגים לסעיף 9(ג) לחוק. במקרה הנוכחי, הסכום שאינו מובא בחשבון הוא סכום שאינו עולה על הסכום הממוצע במשק כפול 6. אין מחלוקת, שבחודשים הרלבנטיים לערעור זה לא עלה הסכום שניתן במתנה למערער על ידי קרוביו על פי 6 מהשכר הממוצע במשק. אשר על כן ובנסיבות אלה, לא יחול סעיף 9(א)(4) לחוק שעניינו סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, מפני שבשל החריג הנ"ל להגדרת נכס, אין הכספים שהוענקו למערער על ידי קרוביו בבחינת "נכס" בשל גובהם, ולכן לא תחול לגביהם ההגדרה של הכנסה "מנכס". אכן, אילו עלה סכום הכספים במקרה דנא על פי שש מהשכר הממוצע במשק, היה מקום לבחון, מהי ההכנסה בפועל המופקת מאותם כספים. תכליתו של חוק הבטחת הכנסה היא להעניק גמלה לסיפוק צרכים חיוניים מינימליים למי שאין לו הכנסה, ואינו יכול להפיק הכנסה מטעמים שאינם תלויים בו. לצורך מימוש תכלית זו, קובע החוק מפורשות כי לא כל הכנסה המתקבלת אצל המבוטח היא הכנסה לצורך החוק. רק "הכנסה" המפורטת בסעיף 9 לחוק היא "הכנסה" לצורך חוק הבטחת הכנסה ויש להביאה בחשבון בחישוב גמלתו של המבוטח. במקרה הנוכחי, סכומי הכסף שהתקבלו מקרובי משפחתו של המערער אינם בגדר "הכנסה". הגמלה המשתלמת לזכאי היא בהחלט בסכום נמוך, והיא אכן מינימלית. בנסיבות אלה, אין לתמוה על בני משפחה המתנדבים לסייע למערער מדי פעם בהתאם לאפשרויותיהם להגדיל במשהו את ההכנסה לה הוא זכאי מכח החוק ולשפר על ידי כך במעט את מצבו, בו הוא נזקק לכלכל את ביתו. הדרישה לנגוס בגמלה בשל סיוע צנוע וולנטרי לא קבוע של קרובים אין לה הגיון כלכלי או חברתי. היא מתעלמת מגובהה של הגמלה לעומת הצרכים האלמנטרים החיוניים של משפחה, שספק אם הם יכולים לבוא על סיפוקם בסכום הגמלה. השקפת המוסד מתעלמת, לכאורה, מגישה זו וממוסד העזרה ההדדית בחברה הישראלית שיש לו יסודות עמוקים במורשת ישראל הבא לידי ביטוי, בין השאר, בגמ"חים למיניהם. עזרה כספית וולנטרית לא קבועה ובלתי מחייבת של בני משפחה שהיא, למעשה, בגדר מתנה, ולא ראוי שתשחרר את המדינה מלשלם את סכום "הרצפה" שהיא משלמת באמצעות הגמלה. אין בנמצא מקור הכנסה בחוק הבטחת הכנסה ש"העזרה המשפחתית" דנא יכולה להיכלל בו. הערעור מתקבל. המערער יהיה זכאי למלוא הגמלה בגין החודשים בהם נשללה ממנו באופן מלא או חלקי בשל סכומי הכסף שהופקדו בחשבון הבנק שלו על ידי קרובי משפחתו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה