יש לך שקל?

אתמול מצאתי חמישה שקלים על המדרכה, עוד לפני שהספקתי להתכופף ולהרים את המטבע קפצו עלי פקחי מס הכנסה וגבו ממנימס מופלג, מהון של חמישה שקלים נותרו רק שלושה ונאלצתי להסתפק בארטיק קרח. פסק הדין לפנינו פותח צוהר של תקווה למוצאי השקלים באשר הם. תתקשרו מהר לדוד העשיר מאמריקה, זה הזמן לקבל מתנות. השאלה המתעוררת בערעור זה היא, האם "תמיכת קרובים", במקרה זה אחות וגיס, בסכומים צנועים מהווה "הכנסה" כמשמעות מונח זה בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א - 1980 השוללת את הזכאות לגימלה על פי החוק באופן חלקי או מלא. בית הדין האזורי בבאר שבע השיב על כך בחיוב, ומכאן הערעור שבפנינו.
יש לקבל את ערעור המערער. התכלית החקיקתית של חוק הבטחת הכנסה היא להעניק את הגמלה למי שאין לו הכנסה והוא אינו יכול להפיק הכנסה מטעמים שאינם תלויים בו. אין מחלוקת, שתמיכת קרובים, אינה בגדר "הכנסה" כמשמעותה בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה. מבין החלופות האחרות של הגדרת המונח "הכנסה" בסעיף 9(א) לחוק הבטחת הכנסה, החלופה היחידה הרלבנטית היא זו הקבועה בסעיף 9(א)(4) לחוק שעניינה: "סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם אין מופקת ממנו הכנסה". על פי סעיף זה, אכן סכום כסף יכול להיחשב "נכס" היכול להפיק הכנסה כל עוד אין המדובר בסכום "שאינו מובא בחשבון" כקבוע באחד החריגים לסעיף 9(ג) לחוק. במקרה הנוכחי, הסכום שאינו מובא בחשבון הוא סכום שאינו עולה על הסכום הממוצע במשק כפול 6. אין מחלוקת, שבחודשים הרלבנטיים לערעור זה לא עלה הסכום שניתן במתנה למערער על ידי קרוביו על פי 6 מהשכר הממוצע במשק. אשר על כן ובנסיבות אלה, לא יחול סעיף 9(א)(4) לחוק שעניינו סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, מפני שבשל החריג הנ"ל להגדרת נכס, אין הכספים שהוענקו למערער על ידי קרוביו בבחינת "נכס" בשל גובהם, ולכן לא תחול לגביהם ההגדרה של הכנסה "מנכס". אכן, אילו עלה סכום הכספים במקרה דנא על פי שש מהשכר הממוצע במשק, היה מקום לבחון, מהי ההכנסה בפועל המופקת מאותם כספים. תכליתו של חוק הבטחת הכנסה היא להעניק גמלה לסיפוק צרכים חיוניים מינימליים למי שאין לו הכנסה, ואינו יכול להפיק הכנסה מטעמים שאינם תלויים בו. לצורך מימוש תכלית זו, קובע החוק מפורשות כי לא כל הכנסה המתקבלת אצל המבוטח היא הכנסה לצורך החוק. רק "הכנסה" המפורטת בסעיף 9 לחוק היא "הכנסה" לצורך חוק הבטחת הכנסה ויש להביאה בחשבון בחישוב גמלתו של המבוטח. במקרה הנוכחי, סכומי הכסף שהתקבלו מקרובי משפחתו של המערער אינם בגדר "הכנסה". הגמלה המשתלמת לזכאי היא בהחלט בסכום נמוך, והיא אכן מינימלית. בנסיבות אלה, אין לתמוה על בני משפחה המתנדבים לסייע למערער מדי פעם בהתאם לאפשרויותיהם להגדיל במשהו את ההכנסה לה הוא זכאי מכח החוק ולשפר על ידי כך במעט את מצבו, בו הוא נזקק לכלכל את ביתו. הדרישה לנגוס בגמלה בשל סיוע צנוע וולנטרי לא קבוע של קרובים אין לה הגיון כלכלי או חברתי. היא מתעלמת מגובהה של הגמלה לעומת הצרכים האלמנטרים החיוניים של משפחה, שספק אם הם יכולים לבוא על סיפוקם בסכום הגמלה. השקפת המוסד מתעלמת, לכאורה, מגישה זו וממוסד העזרה ההדדית בחברה הישראלית שיש לו יסודות עמוקים במורשת ישראל הבא לידי ביטוי, בין השאר, בגמ"חים למיניהם. עזרה כספית וולנטרית לא קבועה ובלתי מחייבת של בני משפחה שהיא, למעשה, בגדר מתנה, ולא ראוי שתשחרר את המדינה מלשלם את סכום "הרצפה" שהיא משלמת באמצעות הגמלה. אין בנמצא מקור הכנסה בחוק הבטחת הכנסה ש"העזרה המשפחתית" דנא יכולה להיכלל בו. הערעור מתקבל. המערער יהיה זכאי למלוא הגמלה בגין החודשים בהם נשללה ממנו באופן מלא או חלקי בשל סכומי הכסף שהופקדו בחשבון הבנק שלו על ידי קרובי משפחתו.

הצלמניה

זוכרים את דוגי האוזר? אח"כ הגיע עלינו לטובה אי. אר והיום כולנו מכורים להאוס. אז גם אני החלטתי להצטרף לטרנד ולהתחיל בסידרת בית חולים משלי... להלן תקציר הפרק הראשון:

מהות התביעה: מרכז רפואי אסף הרופא, הינו בית חולים ממשלתי ועובדיו נמנים על עובדי המגזר הציבורי. הרנטגנאים במוסד זה הועסקו משך שנים בשתי צורות העסקה: רובם הועסקו כעובדים קבועים שעליהם הוחל ההסכם הקיבוצי ואילו מיעוטם הועסק כ'תורני חוץ' שהוצאו חד-צדדית על ידי הנהלת בית החולים מההסכם הקיבוצי ומעמדם הוסדר ב"חוזה עבודה אישי להעסקת עובד" שהתחדש מעת לעת. העבודה הנעשית על ידי הרנטגנאים הקבועים המועסקים על פי ההסכם הקיבוצי זהה במהותה לעבודה המבוצעת על ידי תורני החוץ. בפסק דין מיום 29.7.2008, התקבלה תביעת הטכנאיות.
מכוח סעיף 15 לחוק הסכמים קיבוציים חל ההסכם הקיבוצי על כלל עובדי הרנטגן המועסקים בבית החולים הלל הרופא, בו עבדו הטכנאיות. סעיף 15(3) לחוק מחיל את הוראות ההסכם הקיבוצי על "על כל העובדים מהסוגים הכלולים בהסכם". לשונו של ההסכם הקיבוצי המיוחד החל בענייננו, קובעת מפורשות כי הוא חל "על כל הרנטגנאים בדירוג הרנטגנאים המועסקים בשירות המעסיקים החתומים על הסכם זה". מכאן, כי תחולתו של ההסכם הקיבוצי של עובדי הרנטגן במגזר הציבורי מותנה בשני תנאים. התנאי הקובע כי על העובד להיות רנטגנאי. מבחינת מהות עבודתן, הטכנאיות הינן רנטגנאיות כמו כל עובד רנטגן אחר בבית החולים. התנאי של העסקה בדירוג הרנטגנאים. הטכנאיות לא הועסקו בתנאי העבודה שנקבעו בדירוג הרנטגנאים אלא לפי חוזה עבודה אישי. על מנת לפרש את המלים "בדירוג הרנטגנאים" עלינו להתחשב במכלול הוראות ההסכם הנוגעות לסוגייה, וזאת על רקע ההקשר התעשייתי אשר מעוגן בהסכם. משמעות הסעיף היא, כי תנאי העבודה של עובדי רנטגן יינתנו רק למי שעוסק בפועל במקצוע והיישום של רעיון זה הוא בכך שההסכם חל על עובדים ב"דירוג הרנטגנאים". ההסכם יצא מנקודת הנחה, כי עובד רנטגן העוסק במקצוע ידורג בדירוג הרנטגנאים. אין בהסכם קיבוצי הסכמה שהמעסיק יכול לקבוע – חד-צדדית – איזה עובדי רנטגן יקבלו את התנאים שנקבעו בהסכם ואיזה יוצאו מתחולתו, ואין הגיון בהסדר כאמור שנראה, על פני הדברים, כי יש בו כדי לחתור תחת התפישה שביסוד משפט העבודה הקיבוצי. על כן, ההסכם הקיבוצי חל על "כל" עובדי הרנטגנאים המועסקים בבית החולים אסף הרופא. פירוש אחר אינו תואם את הנורמות ביחסי עבודה קיבוציים. ארגון יציג מייצג את כל העובדים ביחידת המיקוח. הוצאת עובדים מיחידת המיקוח מחלישה את הארגון היציג, שלא לצורך ובאופן שאינו עולה בקנה אחד עם הרצוי והראוי. משאין סעיף כזה בהסכם הקיבוצי הנהלת המפעל אינה רשאית להעסיק עובדים לפי חוזה אישי שתנאיו פחות טובים מתנאי ההסכם. תופעה של הוצאת עובדים מתחולתו של הסכם קיבוצי באופן חד-צדדי, עומדת בניגוד למושכלות יסוד של משפט העבודה הקיבוצי, השוללות פעולה חד-צדדית של המעסיק או של גורם אחר, שתכליתה להחליש את הארגון בדרך עקיפה ושלא במסגרת משא ומתן קיבוצי.

הבנתם חברים? בפעם הבאה אם חס וחלילה תעשו צילום עקב בליעה בשוגג של אטב כביסה, תדעו שמי שמצלם אותכם כפוף להסכם הקיבוצי, ובינינו..אין הרבה מחשבות יותר מרגשות מזו.

שיא האופנה, להשתמש בירח כנזם לאף

תפוס לי הצוואר.. זה לא אמור לעניין אף אחד, אבל עם המיתון הרובץ בפתחינו מסתבר שזו הזדמנות להגדיל את ההכנסות. נראה, אולי אני אארגן לעצמי גם איזו ציפורן חודרנית בשביל לטוס לברזיל בקיץ. עסקינן בתובענה, במסגרתה מבקשת התובעת להכיר בפגיעה האורטופדית בעמוד השדרה הצווארי כתאונה בעבודה.
בתי הדין לעבודה מייחסים בד"כ משקל רב לחוות דעת המומחה מטעם בית הדין, זאת מטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית. בשאלות רפואיות יסמוך ביה"ד את ידיו על חוות דעת מומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. המומחה שלל קיומו של קשר סיבתי בין מצבה הרפואי של התובעת בכל הקשור לעמוד השדרה הצווארי לבין תנאי עבודתה. המדובר בקביעה רפואית אשר הובאה במסגרת חוות דעת מפורטת ומנומקת, וראוי לקבלה . המומחה ביסס מסקנותיו על החומר אשר הונח בפניו, תוך שהוא קושר היטב בין זה לבין זה. עסקינן בקביעות רפואיות גרידא, מטעם מומחה אשר מונה על ידי בית הדין, בהן בית הדין אינו נוהג להתערב. המומחה פירט את נתוניה הרפואיים האישיים של התובעת, והחיל אותם על תנאי עבודתה כפי שנקבעו על ידי בית הדין. בקיצור, אכזבה, התובענה נדחתה ואת השלמת ההכנסה שלי אצטרך למצוא במקום אחר.

אנו האזרחים הקטנים

אפתח בגילוי נאות: אני אזרח קטן(!!!) וככזה מצאה חן בעיני היחס החריג שנתן בית המשפט בפסיקה שלהלן. אז אם אתן גם כן מתהדרים בתואר "אזרח קטן" אז זה בשבילכם: מדובר בבקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בה נדחתה בקשת המבקש למתן צו נגד המשיב לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט ונקבע כי אין הצדקה לחיוב המשיב בתשלום ריבית והצמדה.
נקבע כי יש מקום לקבל את טענות המבקש, בכל הנוגע להפרשי הצמדה וריבית ולהוצאות ושכר טרחה. גם אם הפרשי ההצמדה והריבית הם זניחים, הרי שבנסיבות העניין אין שלא להיענות לבקשה ועל המשיב לשלמם. כל זאת, בעיקר לנוכח התנהלות המשיב והטרחה שנגרמה למבקש, חרף החלטות בית הדין. חובת הרשות הציבורית לקיים פסקי דין והחלטות היוצאים מלפני הרשות השופטת קיימת במקרים "קטנים", בהם מעורב "האזרח הקטן" כמו גם במקרים "גדולים" הנוגעים לציבור רחב יותר(מילים כדורבנות). קיימת חובה לרשות לפעול על פי דין כלפי הציבור הרחב וכלפי האזרח הקטן, בדרך המהווה דוגמה לציבור. המשיב ישלם למבקש הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, שיחושבו מיום מתן החלטת בית הדין האחרונה בעניין ועד ליום התשלום בפועל. כן ישלם המשיב למבקש שכר טרחת עורך דין בגובה 1000 ₪ בתוספת מע"מ, תוך 30 יום מהיום. ככל שלא ישולם במועד, ישא הסכום ריבית והצמדה ממועד מתן פסק דין זה ועד למועד התשלום.

עכשיו אפשר להדליק סיגריה עם איזה מרגריטה קפואה בים.

בקרוב באקרנים

כן חברים, סיכסוכי עבודה הגיעו גם לסינמטק. אין ספק שכל מחלוקת באשר היא אינה מהווה סיבה למסיבה אך לפחות במקרה הנ"ל הם יוכלו לעשות על זה סרט, כנראה אפילו איכותי. לפנינו הערעור של ארגון העובדים "כח לעובדים" על החלטתו של בית הדין האזורי בירושלים לאסור את שיבושי העבודה בהם נקטו עובדי הסינמטק במסגרת מאבקם להסדרת תנאי העסקתם בהסכם קיבוצי.
ארגון "כח לעובדים" הודיע להנהלת הסינמטק בראשית פברואר 2009 על כך שמרבית עובדי הסינמטק הצטרפו לשורותיו באופן המקנה לו מעמד של ארגון עובדים יציג במפעל. הארגון פנה להנהלת הסינמטק בדרישה לנהל עימו משא ומתן לחתימה על הסכם קיבוצי. למרבה הצער, ישיבות משא ומתן ומגעים שהתקיימו בין הצדדים מאז חודש פברואר לא נשאו פרי. עקב כך, פתחו עובדי הסינמטק בשביתה חלקית שבאה לידי ביטוי בשיבושי עבודה חלקיים, ביטול הקרנות סרטים וקיום משמרות מחאה. הסינמטק פנה לבית הדין האזורי בבקשה למתן צווי מניעה נגד השביתה החלקית של עובדי הסינמטק. בית הדין האזורי נעתר לבקשתו של הסינמטק למתן צווי מניעה זמניים כנגד שיבושי העבודה בהם נוקטים העובדים, אסר על העובדים להשבית את העבודה בסינמטק עד לאחר תום פסטיבל הקולנוע הבינלאומי, וכמו כן, הורה לצדדים לקיים משא ומתן רצוף בתקופה זו. ארגון כח לעובדים הגיש ערעור על החלטה זו.
בית הדין הארצי ביטל את צווי המניעה שנתן בית הדין האזורי וקבע, כי שיבושי העבודה בהם נוקטים עובדי הסינמטק במסגרת של התארגנות ראשונית במקום העבודה, במטרה לחתום על הסכם קיבוצי ראשון, הם מידתיים ואין למונעם.
הנשיא אדלר קבע, כי שיבושי העבודה של עובדי הסינמטק הם בגדר "שביתה כלכלית" שהפסיקה הטילה עליה הגבלות מועטות. עוד קבע , כי בנסיבות אלו של שביתה כלכלית על רקע התארגנות ראשונית במפעל לצורך כריתת הסכם קיבוצי ראשון, יוטלו הגבלות על השביתה רק במקרים חריגים. הנשיא אדלר קבע, כי בנסיבות העניין הנזק שנגרם לציבור בשל שיבושי העבודה בסינמטק אינו מצדיק את הגבלת חירות השביתה של עובדי הסינמטק. עוד קבע, כי ארגון כח לעובדים פועל לכאורה בתום לב במטרה להסדיר את תנאי העבודה בסינמטק בהסכם קיבוצי. בית הדין הארצי התייחס גם לשאלת חובתו של המעסיק לנהל משא ומתן קיבוצי עם ארגון העובדים היציג וקבע כי במפעל בו קיים ארגון עובדים יציג, המעסיק מחוייב לנהל עימו משא ומתן קיבוצי בכל הנושאים לגביהם ניתן לכרות הסכם קיבוצי. דעותיהם של השופטים נחלקו בשאלה האם המעסיק נדרש לנהל משא ומתן במטרה לחתום על הסכם קיבוצי: הנשיא אדלר ונציג העובדים מר שלום חבשוש סבורים, כי המעסיק נדרש לנהל משא ומתן קיבוצי במטרה לחתום על הסכם קיבוצי. השופט רבינוביץ ונציג המעבידים מר יצחק דויטש סבורים כי המעסיק אינו חייב לנהל מראש משא ומתן במטרה שיסתיים בהסכם קיבוצי. השופטת וירט-ליבנה סבורה כי המעסיק נדרש לנהל משא ומתן קיבוצי בתום לב גם בנוגע לדרישת הארגון לחתום על הסכם קיבוצי.
בדעת מיעוט סבור נציג המעבידים מר יצחק דויטש כי יש לאשר את החלטתו של בית הדין האזורי נוכח חוסר תום הלב בהתנהלות ארגון העובדים.