י יו יוס יוסף יוספי

היום אני מציג לפניכם החלטה עקרונית חשובה של כבוד השופט יוסף יוספי בנושא הקבוע שלנו, השופט יוסף יוספי מקבל את בקשת המבקש בנושא פיטוריו הלא חוקיים לטענתו. האמת היא שהסיבה העקרית שאני מציג את ההחלטה של כבוד השופט יוסף יוספי היא שאני נהנה לחזור על השם יוסף יוספי, וכל עוד ימשיך יוסף יוספי לספק לי סיבות לכתוב עליו אהיה אסיר תודה. אז דשנו בעניין די והותר, תהנו מהחלטתו של כבוד השופט יוסף יוספי. ביום 11.5.08 פרסמה המועצה המקומית לקיה מכרז לתפקיד מהנדס המועצה. במסגרת המכרז נכתב כי מדובר ב – 100% משרה, כי אחוזי השכר ייקבעו על ידי משרד הפנים והרשות, וכי העסקת המהנדס תהיה ע"פ שכר הבכירים. ביום 15.6.08 - וועדת הבחינה בחרה במבקש לתפקיד, תוך שהיא מציינת כי מדובר בבחירה לתקופת נסיון, ללא ציון אורכה המפורש של תקופת הנסיון ואת הסיבה לכך. ביום 12.8.08 פוטר המבקש לאלתר, באמצעות מכתב פיטורים קצר ולאקוני, עליו חתום מזכיר המועצה. המבקש עתר לביה"ד, ושם הושגה הסכמה כי הוא יושב לעבודתו באופן מיידי. ביום 24.9.08 הגיש המבקש בקשה שעניינה בזיון בית המשפט.

עסקינן במשרת מהנדס המועצה, אשר נחשב על פי הדין "עובד בכיר". עובד כזה נבחר לתפקידו ע"י וועדת בחינה מקצועית, הקובעת כי הוא המועמד הנבחר. לאחר מכן, מתכנסת מליאת המועצה, בכדי לאשר את תנאי השכר ואת הסעיף התקציבי. למליאת המועצה אין סמכות מקבילה לזו של וועדת הבחינה, והיא לא אמורה לבחון מחדש אם העובד הנבחר הוא המתאים לתפקיד. את זאת עשתה וועדת הבחינה, שהיא הוועדה המקצועית. למליאת המועצה יש מתחם צר ביותר של שיקול דעת לשנות את החלטת וועדת הבחינה, וזאת במקרים קיצוניים בלבד, אם הוועדה חרגה מסמכות, או פגעה חמורות בכללי הצדק הטבעי. במקרה דנן התכנסה ביום 15.6.08 וועדת בחינה מקצועית. הוועדה שמעה את המבקש, שאלה אותו שאלות וקיבלה תשובות. לכל הצדדים היה ברור אופן המינוי בהתאם להוראות הדין. ביום 24.3.09 שוב כונסה מליאת המועצה, והמבקש ובא כוחו מסרו שם את דברם. בהתאם לדין, היה על המליאה לדון באישור שכרו של המבקש ובמקור התקציבי. היה למליאה מתחם צר של שיקול דעת להחליט בניגוד לבחירה שעשתה וועדת הבחינה. במקרה שכזה, היה על המליאה לפרט מדוע מתקיימים במקרה דנן התנאים החריגים להחלטה שכזו. והנה, בניגוד לדין, החליטה מליאת המועצה להפסיק את העסקתו של המבקש. הדבר נעשה בלא כל התייחסות להחלטתה של וועדת הבחינה. המשיבים פעלו בניגוד לדין, ולא קיימו את חובתם לפעול בהתאם להחלטת וועדת הבחינה. הדבר נעשה במודע ובחוסר תום לב. הפרת החובה מצד המשיבים לפעול בהתאם להחלטת וועדת הבחינה מקבלת משנה תוקף לאור הנימוקים להפסקת העסקתו של המבקש. המשיבים התערבו למעשה בהחלטת וועדת הבחינה; ובניגוד להחלטתה לפיה המבקש מתאים לתפקיד, החליטו המשיבים כי המבקש אינו מתאים לתפקיד, וכי אין לו את הנסיון והכישורים הנדרשים. זהו המקרה המתאים למתן סעד האכיפה במסגרת בקשה לסעד זמני; לאור חומרת הפגמים שנפלו בהליך הפיטורים, ולאור העובדה כי המשיבים פעלו במודע בניגוד לדין , בכדי להדיח את המבקש מתפקידו. לאור כל האמור לעיל, נקבע כי פיטורי המבקש בטלים, וכי המבקש ימשיך בתפקידו, על כל זכויותיו וכל סמכויותיו כעובד בכיר.

עבדים היינו לפרעה במצרים

המקרה הנידון לפנינו עוסק בזכיותיהם של עובדים זרים, הכרעת הדין עשויה להוות תמרור אזהרה למעסיקים שאינם מקיימים את החוק במלואו או לעובדים עצמם, שעשויים, אני מקוה, להתוודע לזכויותיהם. קהילת העובדים הזרים בישראל לא זוכה ליחס השיוויוני לו היא ראויה, אם אנו הבאנו אותם על מנת שיסייעו לנו עלינו גם לדאוג להם, גם אנחנו היינו פועלים זרים בתקופות מסוימות בהיסטוריה. התובעים, אזרחי אוקראינה, הועסקו כעובדי בניין החל מאמצע חודש אוקטובר 2001 ועד לאמצע חודש יולי 2005 באתרי בניה של הנתבעת ברחבי הארץ. הסיבה שהובילה להפסקת עבודתם של התובעים היא השינוי בצורת העסקתם של העובדים הזרים. דהיינו, לא עוד העסקה ישירה באמצעות קבלן הבנייה אלא העסקה עקיפה באמצעות חברות כוח האדם שניתנה להן הרשאה על פי חוק.
פרט לנתבעת, היו שותפות בהעסקת התובעים גם חברות כוח אדם אחרות, אשר התחלפו במהלך תקופת העבודה. מכאן, שתבנית העסקתם של התובעים הייתה תבנית העסקה משולשת: התובעים, חברות כוח האדם והנתבעת (המשתמשת), היינו מי שבחצריה הוצבו התובעים. שאלת זיהוי המעביד "המשפטי" מתעוררת באופן תדיר בהסדרי העסקה בלתי שגרתיים כמו בענייננו, בהם מעורבים מספר צדדים. המבחנים שנקבעו (בדב"ע (ארצי) נב/142 – 3 אלהרינאת – כפר רות, פד"ע כד 535 (1992) )לצורך זיהוי המעסיק הינם: א) כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם וכיצד הגדירו אותם? ב) בידי מי הכוח לפטר את העובד ובפני מי היה עליו להתפטר? ג) מי קיבל את העובד לעבודה ומי קבע והסדיר את תנאי קבלתו אליה, מי שיבץ אותו במקום העבודה ומי העבירו מתפקיד לתפקיד? ד) מי קבע את מכלול תנאי עבודתו, וכן הלאה. יישום המבחנים שנקבעו בפסיקה על המקרה שבפנינו בשאלת זהות המעסיקה, ובחינת מכלול חומר הראיות, כמו גם המדיניות המשפטית הראויה מובילים למסקנה כי יש לראות בנתבעת את מעסיקתם של התובעים – בין אם לבד ובין ביחד עם חברות כח האדם. מכלול הקשרים והזיקות בין התובעים והנתבעת מצביעים על הנתבעת כמעסיקתם של התובעים. העבודה שלשם ביצועה נשכרו התובעים נעשתה במסגרת עיסוקה המרכזי של הנתבעת ואין מדובר במקרה בו נשכרו התובעים לביצוע פרויקט צדדי כלשהו הדורש מיומנות מיוחדת שאינה מסוג המיומנויות המרכזיות של הנתבעת. תכליתה של תבנית העסקת התובעים, קרי – התקשרות עם חברות כוח אדם שכל תפקידן הסתכם בהעברת תשלומים לתובעים, הייתה להתחמק מהחובות המוטלות על הנתבעת כמעסיקתם של התובעים ולגלגל את האחריות להעסקתם של האחרונים אל חברות כוח האדם. תכלית זו אינה עולה בקנה אחד עם המדיניות המשפטית הרצויה ועם התכלית של העסקת עובד באמצעותן של חברות כוח אדם. במסגרת מדיניות זו, ראוי לראות במתכונת ההעסקה דוגמת זו שבפנינו כמתכונת בה הנתבעת משמשת כמעסיקתן של התובעים. הנתבעת תשלם לכל אחד מהתובעים הפרשי שכר, פיצויי פיטורים, ואת הזכויות הסוציאליות.

מה בין דודו טופז, לפול בקהיר ולסכסוך קיבוצי

שלום חברים צדיקים, מזה זמן מה לא כתבתי מאום. אני מתוודה שהאירועים האחרונים עם דודו טופז הסיטו את תשומת ליבי, מה גם שנסעתי לקהיר לשמוע במו אוזניי את נאומו ההיסטורי של אובאמה. הנאום היה נחמד אבל השוס האמיתי הוא החומוס פול בקהיר, מומלץ בהחלט. עסיקנן היום בבקשת צד בסכסוך קיבוצי שהגיש איגוד לשכות המסחר כנגד עיגון הסכמותיהם של ההסתדרות, לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים והמדינה במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2009.
במסגרת דיונים מקיפים בעניין הבראת המשק שקיים "פורום השולחן העגול" (קצת לא מקורי) הגיעו ההסתדרות, לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים והמדינה לידי הסכמות שזכו לכינוי "עסקת החבילה במשק". הסכמות אלה כללו: הצהרה באשר לביצוע רפורמות במשק, יישום תוכנית סיוע למגזר העסקי, השתתפות עובדי המגזר הציבורי בצמצום הוצאות הממשלה, ותיקוני חקיקה בתחום תנאי העבודה ויחסי העבודה, הכוללים שיפור זכויות עובדים וביסוס זכות ההתארגנות.
איגוד לשכות המסחר הגיש לבית הדין הארצי בקשת צד בסכסוך קיבוצי בה עתר למתן צו מניעה כנגד הכללתם של תיקוני חקיקה בתחום משפט העבודה במסגרת חוק ההסדרים 2009 על פי הסכמות "פורום השולחן העגול". לאחר שעסקת החבילה עוררה סערות בבית המחוקקים שלנו הגיע עתו של בית המשפט לומר את דברו.
בה"ד הארצי בהרכב השופטים הנשיא סטיב אדלר, השופט יגאל פליטמן, השופטת ורדה וירט-ליבנה נציגי העובדים מר שלום חבשוש ומר רן חרמש, נציגי המעבידים מר דוד בן הרוש ומר חיים קמיניץ, דחה את בקשתו של איגוד לשכות המסחר. נקבע, כי ההסכמות אליהן הגיעו השותפים ליחסי העבודה במסגרת "פורום השולחן העגול" נועדו לחלץ את המשק ממשבר הכלכלה בו הוא נתון, והסכמות אלה מגשימות עקרונות ראויים של הידברות ומשא ומתן בין השותפים ליחסי העבודה במשק. בנסיבות העניין, קבע הנשיא אדלר, חוק ההסדרים מהווה אמצעי למתן גושפנקא חוקית להסכמותיהם של השותפים ליחסי העבודה.
הנשיא אדלר הוסיף, כי "מבלי לחוות דעה באשר לתוכן ההסכמות פרי דיוני הפורום, אין ספק, כי שיתוף פעולה בין הגורמים המרכזיים במשק הישראלי, מהווה את הדרך הראויה והמיטבית להתמודדות עם משבר הכלכלה בישראל". בנוסף לסוגיה המרכזית בית הדין נדרש אף לטענת חוסר הסמכות שהעלתה באת כח המדינה וקבע, כי בנסיבות העניין, משטענות המבקשת לא נטענו במסגרת סכסוך קיבוצי המצוי בגדרי סמכותו של בית הדין, אין זה מסמכותו של בית הדין להורות על עצירת הליכי חקיקה המצויים בשלבי גיבוש ראשוניים.

בתיאבון!!!