שלום אנשים עובדים יקרים, אני שב אליכם עם עוד מקרה שעשוי לעורר עניין בקרב רבים. בימים אלו, צוק העיתים במשק אנשים רבים חווים זאת על בשרם, פיטורין במקרה הרע והרעת תנאים וצמצום היקפי משרה במקרה הפחות גרוע. מדובר בערעור על דחיית תביעתה של התובעת לתשלום דמי אבטלה. הנתבע דחה את תביעת התובעת בנימוק כי התובעת אינה מובטלת, מאחר ולא נותקו יחסי עובד מעביד בינה לבין מקום עבודתה, כנדרש בסעיף 160 (א) ובסעיף 163 (א) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) , התשנ"ה – 1995. ביהמ"ש נדרש לסוגיה האם עובד שמשרתו צומצמה הינו בגדר "מובטל" בהתאם לאמור בסעיף 163 לחוק.
התובעת לא עונה על התנאים שנקבעו בכדי להחשב כמובטלת. דהיינו, התובעת לא היתה מובטלת בתקופה הרלונטית. נקודת המוצא של מלאכת הפרשנות היא לשון החוק . מתוך מגוון המשמעויות הלשוניות של הטקסט המשפטי נבחר את המשמעות המשפטית המגשימה את התכלית של הנורמה. במקרה זה, לאחר שבחנו את המשמעות הלשונית של ההגדרות הרלבנטיות , עולה כי אין התנגשות בין משמעות זו ובין התכלית החקיקתית, והן דרות יחד בכפיפה אחת בהרמוניה. הביטוי מחוסר עבודה הינו בעל משמעות לשונית לפיה אדם אינו עובד כלל. כך יש לפרש את הביטוי מחוסר עבודה עפ"י השגור בפי הבריות. יש לבחור את המשמעות הלשונית המקובלת על דוברי השפה העברית , שהיא המשמעות המקובלת. עובד אשר ממשיך לעבוד אצל אותו מעביד, ורק היקף משרתו צומצום, אינו אדם אשר נפלט ממעגל העבודה. עובד שכזה, כמו התובעת, הוא אדם אשר ממשיך להיות כלול במעגל העבודה, הוא ממשיך להיות אדם המוגדר כעובד, ולפיכך לא נראה אותו כמחוסר עבודה. התובעת אינה מחוסרת עבודה, באשר היא ממשיכה לעבוד אצל אותו מעביד, ורק היקף משרתה הופחת. "מחוסר עבודה" הינו אדם אשר נפלט ממעגל העבודה, ואינו עובד עוד. לפיכך, אדם אשר ממשיך לעבוד, ורק היקף משרתו הופחת, כמו התובעת דנן, אינו מובטל, ולפיכך אינו נחשב מחוסר עבודה. דין התובענה להדחות.